אמנות בעת קורונה - מה מצפה לנו ביציאה מהסגר השלישי?


08 Feb
08Feb

הסגר השלישי, שנמשך ונמשך ונמשך, טרם הסתיים. אמנם הוסרו הגבלות מסוימות, אך החיים טרם חזרו למסלולם. נראה שהמלצות המומחים לרפואה מתקבלות רק בחלקן וההחלטות לא לגמרי נקיות מהטייה זו או אחרת. אמנם נאמר שישקלו לפתוח את המוזיאונים, אך מעמדן של הגלריות עדיין לא ברור.

הדלתות נסגרו ב-26.12.2020 ובמרבית המקרים התערוכות שעמדו בגלריות ננעלו. ההוראות אינן ברורות ועד שלא נבין באם גורלנו כגורל עסק קטן או כטיפול "אחד על אחד", התערוכות שנועדו להיפתח נדחו, אמנים חוששים להשקיע בתערוכה ול'שרוף' את עצמם, ובשלב זה תחושת חוסר הוודאות כאן. 

ב"סלון המשותף לאמנות" אמורה היתה להיפתח תערוכת יחיד לחגי ארגוב, באוצרותה של ג'ניפר בלוך, שנדחתה במהלך הסגר השלישי וניתן להניח שבזמן הקרוב יוחלט מתי להעמידה. לאחריה מתוכננת תערוכת היחיד שלי, ולקראת חג הפסח תערוכת מכירה קבוצתית של חברי הגלריה. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. 

אין לי ספק ששדה האמנות צמא לאקשן. שוחרי האמנות הקבועים מצפים בכליון עיניים לפתיחת הגלריות; מארגנות ומארגני הסיורים צמאים לפרנסה; ואספני האמנות בציפייה דרוכה לקראת מה שמצפה להם בגלריות לאחר שנה כה מטלטלת וכל-כך לא נגישה.

במהלך השנה האחרונה אנשים שמורגלים בנסיעות לחו"ל ובחופשות מפנקות זנחו את הרגליהם, ומרביתם לא העזו להגיע עד לשערי שדות התעופה. לאור מצב התחלואה באירופה ובארה"ב, קשה לדמיין שינוי במגמה זו בזמן הקרוב. הבילוי העיקרי המועדף יהיה עוד ועוד טיולים וסיורים בקרבת מקום. הנטייה המתבקשת להתכנס פנימה, אל חום הבית, ולטפחו עוד ועוד, הביאה רבים למחשבה על שיפוץ, עיצוב ורכישת פרטי אמנות.

לפיכך, אני מעריכה ששוק אספני האמנות יראה תפנית במגמה ויותר אנשים יחפשו את הריגוש אל מול יצירות האמנות שיגעו בהם וירתקו אותם. אני מאמינה שאמנים ידועים פחות, אך עם זאת אותנטיים, יזכו ליותר ויותר תשומת לב. אני מאמינה שתחושת הדחיפות, של "הכאן ועכשיו" תבוא לביטוי גם בתחום זה.

כמו בשאר המקצועות והתחומים, מטה לחמם של האמנים והגלריסטים נפגע קשות, אך רבים מבין היוצרים המשיכו לעבוד גם במהלך הסגר, בחלל הסטודיו או בביתם. העיסוק באמנות הוא כידוע 'תרפויטי' במידה רבה, ועל-כן לא שקע ולא הוזנח במהלך השנה האחרונה. אני רואה סביבי אמנים רבים שיצרו עוד ועוד בדחף בלתי נשלט, ובכך צלחו את התקופה האיומה שנחתה עלינו.

בעוד העבודות שנראו בגלריות מרכזיות בארץ ובבירות העולם לפני הסגר היו סוג של "ניאו פופ", בסגנונן המוחצן, צבעוניותן ובשילוב דימויים פופולריים מתחומים רבים ושונים, אני צופה שכעת, לאור אימת המגיפה, צל המוות והגעגועים ליקרים לנו, ולאחר שלושת הסגרים, נראה אמנות מסוג שונה. לא אופתע לראות יותר ויותר מתינות הן בצבעוניות והן בדימויים: יותר פניה אל העולם הפנימי והרגש מאשר אל כל המנצנץ מבעד למסכים. גם ממדי העבודות יקטנו, עקב ההגבלות והקשיים להשיג חומרים לא שגרתיים.

 ההכרה והכבוד לפרנסתו של כל אדם - שעומדת כעת בלב לבו של השיח הציבורי - לא תפסח גם על האמנים שבינינו. אמן לא יצטרך להתבייש להכריז על יצירתו כעל מקור פרנסתו ולדרוש עבורה מחיר הולם. לפיכך, ניתן לצפות שגם מחירי העובודת יהיו בהתאם. אני מצפה מציבור שוחרי האמנות לא להעמיד את האמנים במצבים בלתי אפשריים בעניין זה, ממש כפי שאין עושים זאת מול יצירות מתחום אחר - למשל ארוחת שף טובה, בגדי מעצבים, ריהוט נאה וכו'.

ולבסוף, אני מבקשת לאחל מכאן לציבור האמנים, לגלריסטים, לאוצרים, לשוחרי האמנות ולאספנים - שנצא במהרה מההשלכות וההגבלות שהוטלו עלינו עקב הפנדמיה הארורה המכונה "קורונה", בבריאות טובה ובצמאון לחיים, ושתהיה לכולנו חגיגת אמנות מרהיבה ומשמחת.

להתראות בסטודיו, ב"סלון לאמנות" וב"סלון המשותף לאמנות".



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.