Blog

תערוכת יחיד "הבלתי נראה של הנראה", למאיר נטיף, באוצרות ד"ר נירה טסלר, בסלון משותף לאמנות, קרית המלאכה, תל אביב. פברואר 2022

בבית האמנים בראשון לציון נפתחה ב-13.11.2021 תערוכת פיסול בברזל של רמי אטר, שאצרה דניאלה שלו. התערוכה נחלקת למיצבים והצבות באזורים ובפינות שונות בחלל הגלריה, כשבכל אחד ואחת מהם מונחים, מוטלים, תלויים או עומדים פסלי ברזל שטוחים, מעוותים, לא מושלמים, אמורפיים, סמי-מופשטים, שבכל זאת שומרים על 'צלם אנוש' ומשדרים מצבים שניתן להזדהות עמם.

בתערוכת היחיד שלה "קערות רוח", שאצר חגי ארגוב ב"סלון משותף לאמנות" בקירית המלאכה, מציגה לאה טופר שבעה ציורי פחם על נייר, כולם בגודל גיליון, בהם קערה או מיכל ריק שנראים כגושים כתמיים על פני הנייר הלבן. מיכלים מוארים, מעופפים, מכילים ומסקרנים במיוחד.

התערוכה מציגה אמנות עכשווית רב-תחומית, בציור, צילום, הצבה וסרט וידיאו, ועוסקת בשני מעגלי זיכרונות של היוצרת: נופי עמק יזרעאל והמראות שנחשפה אליהם בקומה המפולשת שמתחת לבית הוריה בכפר יחזקאל.

תערוכת היחיד "לגעת" של אסתי דרורי חיות, בסלון משותף לאמנות בקרית המלאכה, היא מחוה תלת דורית מרגשת. אוצרות וטקסט: ד"ר נירה טסלר

המאמר עוסק בהיבטים שונים של דימוי הפרח באמנות העכשווית המקומית 2021, ובמקומן הבולט של נשים שיוצרות פרחים בטכניקות מגוונות ובגישות נועזות מתמיד.

Three kicking and spectacular contemporary exhibitions at the new artists' house in Rishon Lezion

Against the background of the heated debate over "what are the roles of the treasurer, and do we need treasurers"? I found it appropriate to bring here two contrasting examples of generous and worthy curators of recent exhibitions, I will present two curators whose approach is different from end to end. The one I will refer to, due to the chronological order, is the curator Leah Toper who curated the exhibition "A Man in the Pattern of the Landscape of His Homeland" for veteran artist Geula Bar-On at the Artists' House in Rishon Lezion (the exhibition recently went down); And the other is the exhibition "To Listen to the Will of the Storm" by the young artist Neta Becher, which opened last week at the "Maya" gallery, curated by veteran artist Tzivi Geva and written by Ran Tennenbaum.

תערוכת היחיד שלי, "זיכרונות בשתי שכבות", עוסקת בשתי תקופות בחיי: האחת לפני שלושים שנה, והאחרת בעת הזו ממש. התוצאה הסופית היא שתי שכבות של זיכרונות בררניים, כאשר הראשונה 'לימודית' וחקרנית באופייה, והאחרת אישית וכמוסה. התערוכה כוללת עבודות בטכניקה של אקריליק, דיו וקולאז' על בד ועל עץ, שמרביתן נעשו בשני שלבים: בשלב הראשון נבחרו עבודות גדולות וממוסגרות שהצגתי בשנת 1991 כפרויקט גמר וכתערוכת יחיד, בהנחיית האמן רפי לביא ז"ל, עם סיום 4 שנות לימוד במדרשה לאמנות. מרבית הציורים עוסקים ביצירות מופת, ברעיונות מופשטים ובדימויים משמעותיים מתולדות האמנות, שנחרטו בזיכרוני כסטודנטית במדרשה. השלב השני נעשה בעיקרו בתקופת מגפת הקורונה, שהציפה אותי בזיכרונות מתקופה מוקדמת מאוד בילדותי במושב ביצרון, כאשר בארץ השתוללה מגפת הפוליו שפגעה בי עצמי קלות, הפכה לנכה את אחי - בטרם מלאו לו שנה, ומוטטה נפשית את אמי - אז בת 24. גם אז נכפה עלי ועל בני משפחתי סגר מהודק למשך 3 חודשים. את זיכרונות הילדות ה'שקופים' שצפו בעת הזו הוספתי על ציוריי מאז, מבלי לכסותם בשכבת צבע חדשה. התוצאה, שתי שכבות של זיכרונות: המוקדמת עוסקת בשפת האמנות, והחדשה, שהתאמתי מעליה, עוסקת בדימויים שמקורם בזיכרונות בררניים מתקופת ילדותי ונעוריי, בטרם היותי אם וקודם לבחירתי לפנות ללימודי אמנות.

My solo exhibition, "Memories in Two Layers," deals with two periods in my life: one thirty years ago, and the other at this very time. The end result is two layers of selective memories, with the first ‘educational’ and inquisitive in character, and the other personal and capsule.